מיאנמר היא המדינה האסייתית שתיירים עדיין לא "תקפו" אותה. זה הקסם שלה, ואני מקווה שהוא יימשך לשנים רבות. כיף ללכת ברחוב ולראות יותר מקומיים מתיירים. יותר מזה, כיף שמקומיים מחייכים אליך רק כי אתה שונה מהנוף. כי הם לא רגילים.
בשונה ממדינות אסייתיות אחרות, כמו תאילנד ווייטנאם, במיאנמר אין הרבה הוסטלים חברתיים שמיועדים לתרמילאים שרוצים להכיר אנשים. יחד עם זאת, רשת הוסטלים אחת אכן תפסה את תשומת ליבי, היא נקראת "אוסטלו בלו". יש לה רק ארבעה סניפים כרגע, אבל היא סופר פופולרית בקרב תרמילאים צעירים ולמען האמת, היא גם סופר מומלצת.
הגענו אל ההוסטל בעקבות המלצה של בחורה ישראלית בקבוצת הפייסבוק של מיאנמר והחלטנו לבדוק את המקום. חדרי הדורמס (מעונות) סופר נקיים, יש מזגנים בחדרים (לא מובן מאליו) והמיטה רכה ומרווחת. ארוחת הבוקר כלולה במחיר, היא לא האידאלית אבל היא טעימה. בכל הוסטל יש מסעדה עם אוכל מערבי ממש טעים (אך לא זול). מעבר לשירותי ההוסטל שענו על צרכינו בצורה מספקת למדי, מה שאהבנו בו היה האווירה הצעירה וכיפית שהייתה במקום.
הצוות של ההוסטל היה סופר נחמד ונתן לנו טיפים ועצות על אטרקציות בעיר. בחלק מהערים, מציע ההוסטל סיור חינמי של מספר שעות עם מדריך מקומי. בכל הוסטל יש roof top עם מקומות ישיבה ובר אלכוהול. מאחר ובערבים אין ממש לאן לצאת ברוב חלקי המדינה (עדיין לא מתויירת), בהוסטל ארגנו ערבי קונספט לכל ימות השבוע. כך למשל, בימי ראשון היה ערב בינגו. בימי שני, הייתה מסיבה על הגג, וכו'.
כמעט את כל החברים שהכרנו במיאנמר, הכרנו באוסטלו בלו. מגיעים לשם צעירים מכל מיני ארצות. כך הכרנו חברה מסינגפור, חבר מאיטליה, חברים מגרמניה ועוד רבים וטובים. כולם באותו ראש, כולם רוצים להכיר צעירים ממדינות אחרות ולחקור ביחד את המדינה. אוסטלו בלו נותן את הבמה לרצון הזה, ואפילו דוחף את האורחים שלו "להתערבב" באמצעות ערבי חברה אלו.
הקלות להכיר אנשים ב "אוסטלו בלו" היא זו שהופכת את ההוסטל לכזה כיפי. כמטייל, לעתים זה מאתגר לגשת אל אנשים חדשים ולנסות להכיר אותם. באוסטלו, מאחר ויש הרבה מטיילים באותו חדר, קל לפתח שיחה וליזום אטרקציות משותפות ביחד. כך למשל, בעיר באגאן, יש מין טרנד לקום השכם, ולסוע אל המקדשים בעיר העתיקה על מנת לצפות בזריחה. הופתענו לגלות את החוויה הזו בפעם בלילה הראשון באוסטלו בלו באגאן. שעונים מעוררים צלצלו בחדר בשעה חמש בבוקר וממש כל החדר התרוקן- כולם הלכו יחד לצפות בזריחה. יום למחרת, אחרי שהתחברנו גם אנחנו עם אנשים מההוסטל, קמנו יחד איתם לראות את הזריחה. לאחר שצפינו בזריחה, חזרנו להוסטל לאכול ארוחת בוקר ויצאנו לסיור החינמי מטעם ההוסטל, עם אנשים שהיו איתנו בחדר.
לזה אני מתכוונת כשאני ממליצה לאנשים ואומרת להם "אוסטלו בלו עשו לנו את הטיול". אנשים שאתה מכיר בדרך, הם חלק גדול מהחוויה שלך. מקום כזה, שמאפשר לך להכיר את אותם אנשים וגם נותן לך חווית שהות נעימה, זה מקום שלנצח תמליץ עליו. יחד עם זאת, המחיר ללילה הוא לא זול ביחס למחיר הממוצע שתרמילאי ישלם ללילה עבור הוסטל (11-12 דולר למיטה, כולל ארוחת בוקר). אם יש לכם אפשרות- תשקיעו, זה לגמרי שווה את זה. זה לא הלינה, זו החוויה.
סניפים של אוסטלו בלו תוכלו למצוא בערים: אינלה לייק, באגאן (שני סניפים- אחד מהם עם בריכה) ודאלאת.